מדריך למשחק מול מצלמה

במדריך זה אני אחשוף בפניכם את היסודות הבסיסיים של משחק מול מצלמה ותלמדו כיצד לתת הופעה כנה ואמינה יותר מול מצלמה. עקב מחסור במקום (ובסבלנות שלכם לקרוא עשרות עמודים), במאמר זה אני אגע במספר עקרונות בסיסיים של משחק מול מצלמה בלבד. מה לגבי השאר? כמובן שאתם מוזמנים לשמוע את ההרצאה המלאה בסטודיו למשחק.

במסגרת המדריך אנחנו נעבוד על הדברים הבאים: 1. הקדמה 2. מה זה משחק 3. משחק זה Doing 4. בדידות בציבור 5. חשיפה רגשית 6. סיכום

1. הקדמה- כל אחד מכם באיזשהו שלב בקריירה קיבל הערות שהוא משחק תיאטרלי, לא אמין או גדול מדי. המשפט האהוב על במאים "תשחק קטן יותר, אני אוהב משחק מינימליסטי". אבל מעט מהם יודעים להסביר לכם בדיוק מה הם באמת מחפשים. לכן אני מוציא את המדריך הזה כדי לעזור לכם להבין את הנושא יותר לעומק.
2. מה זה משחק? לפני שנתחיל להתעסק עם המצלמה, קודם כל נבין מה זה משחק. אחת הטעויות הנפוצות ביותר של שחקנים בתחילת דרכם, שהם משחקים האידיאל שיש להם בראש איך שהדמות צריכה להיות. "אני לא משחק את עצמי, אני משחק את המלך ליר. אני לא מעניין". לגלם דמות זה לא להיות מישהו אחר, זה להיות 100% אתם ולהשתמש בייחוד שלכם. כבמאי אני רוצה לראות את העולם הפנימי שלכם. הקסם הוא איך אתם מביאים את הניסיון חיים שלכם לדמות של המלך ליר, וזה הייחוד שלכם מיתר השחקנים. סנפורד מייזנר הגדיר משחק כ "חיים אמיתיים תחת נסיבות דמיוניות". המטרה שלנו היא להיות בתוך הרגע ולחוות רגעים אמיתיים כמו בחיים. הנסיבות יכולות להיות בכל מקום: בבית, ברחוב, במדבר, בחלל. בשביל לחוות את רגע אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך אנחנו היינו מתנהגים תחת הנסיבות הדמיוניות? אם הסצנה היא על מישהו שיוצא מהכלא אחרי 3 שנים ופוגש את המשפחה שלו. מעולם לא הייתי בכלא, אבל איך זה מרגיש? איך אני הייתי מתנהג? איך מתנהג מישהו שישב 3 שנים בכלא? איזה מחשבות עוברות לו בראש? מתי הייתה לי סיטואציה דומה שלא ראיתי את המשפחה שלי לתקופה ארוכה? ועוד הרבה שאלות. היופי הוא שהמשחק מאפשר לנו לחוות חוויות שביום יום אסור לעשות,לא היינו מרשים לעצמנו או שפשוט לא היה מתאפשר לנו.
3. משחק זה Doing- משחק צריך לבוא מהאינסטינקטים מהבטן מתוך הרגע. משחק הוא פיזי ולא מחשבות בראש. מה שאנחנו עושים על הסט או על במה, אנחנו עושים באמת, לא מזייפים ולא משתמשים במניפולציות. אם אני משחק מול מצלמה מישהו שכותב מערך על יסודות משחק מול מצלמה. אני באמת כותב וחושב מה לכתוב בשורה הבאה כדי לעניין את הקורא, ממש כמו בחיים. התגובה מול מצלמה צריכה להיות אמיתית כמו בחיים. החיים ומשחק הם אותו הדבר, רק במשחק הסיכונים יותר גבוהים. בטח עולה לכם השאלה: מה אם אני מגלם דמות של מישהו שיורה במישהו אחר?. התשובה היא פשוטה. אתם צריכים לחקור מה זה באמת לירות במישהו, זה לא דבר פשוט שמסתכם בפרצוף עצבני. מה עובר לכם בראש בזמן שאתם לוחצים על הדק? למה אתם יורים? הוא בגד בכם? אם יש מישהו שרואה אתכם או שלא אכפת לכם?. זה חוויה לא קלה, אתם צריכים לגעת בצדדים האפלים שלכם. הרבה שחקנים הוליוודים הכי טובים מכורים לסמים או לאלכוהול, כי הם הולכים עד הסוף ובטוטאליות. הם נוגעים בפחדים ובצדדים השליליים באישיות שלהם, בכדי לגלם דמויות קיצוניות.
4. לא לשפוט את הדמות- אסור לכם לשפוט את הדמות. צריך למצוא איך אתם מתחברים אליה ולמצוא חוויות אישיות חופפות. אם אני צריך לגלם את דמותו של היטלר, אני לא שופט אותו. לא משנה מה אני חושב עליו כיהודי, שהוא מטורף, רוצח וכו'. כשאני בונה את הדמות שלו ומנסה להתחבר אליה, אני קודם כל יוצא מנקודת הנחה שכל בן אדם עושה הכי טוב שהוא יודע. מבחינת היטלר ליצור את הגזע הארי ולהשמיד את היהודים זה הדבר הכי נכון. אני באמת מנסה להבין איך הוא חשב? אני לא משחק סטריאוטיפ של רוצח. אני שואל את עצמי איך אני היית מתנהג באותה סיטואציה שהעם הגרמני שבמשבר כלכלי ואני רוצה להרים אותו מהקרשים. מה הייתי עושה?
5. בדידות בציבור- סטניבלסקי אמר ששחקן צריך להיות, להרגיש פרטיות מול קהל צופים. הוא מתנהג כאילו הם לא קיימים. משמע שבמהלך צילומים המצלמה לא קיימת. אסור לנו לחשוב איך אנחנו מופיעים או איך הצוות מסתכל עלינו. אנחנו צריכים לאבד את הצורך לשעשע אנשים. שחקן טוב חושף את עצמו באופן טוטאלי בלי להתבייש. אנחנו בעסקי הכביסה המלוכלכת. מי שלא מבין את זה לא נמצא במקצוע הנכון.
6. חשיפה רגשית- ככול שאנחנו יותר רגישים וחשופים ככה יותר אוהבים אותנו. הקהל רוצה לראות מסכות נופלות. לא בכל יום אנשים חשופים רגשית. אף אחד לא אוהב אנשים מזויפים או שקרנים. המטרה שלנו היא כמה שיותר לחשוף את עצמנו ולהיות מי שאנחנו באמת. כשאנחנו משחקים הצופים לא יודעים מה עובר לנו בראש וכל היופי שאנחנו יכולים לחשוב את המחשבות הכי פרטיות ומלוכלכות. אם אתם משחקים סצנת סקס ללא עירום, אתם חייבים להראות איך אתם מתנהגים במהלך האקט, בלי להתבייש. כשמארלו ברנדו משחק בסצנת סקס "בטנגו האחרון בפריס" אנחנו רואים את הפרצוף שלו שנייה לפני שהוא גומר, הכי חשוף, הכי כנה, בלי מסכות. ברגע שמזיפיים את זה כל הסצנה לא אמינה. חשבתם פעם למה אנשים אוהבים תוכניות ריאליטי ולמה יש להם רייטינג מטורף? כי יש שם רגעים אמיתיים. למרות התערבות הפקת התוכנית והמודעות של המתמודדים למצלמות, ישנם הרבה רגעים בלתי צפויים ואמיתיים שהמתמודדים חושפים את עצמם והקהל מגיב בוואו.
7. סיכום- לאחר שהבנו לעומק מה זה משחק, אפשר לראות שאין באמת הבדל משמעותי בין משחק על במה למשחק מול מצלמה. ההבדל המהותי הוא שעל במה צריך להגדיל את התנועות גוף ואת הטון דיבור ובמשחק מול מצלמה יש מספר הגבלות של המצלמה. בסופו של דבר העבודה על הדמות והניתוח טקסט הוא אותו הדבר. המהות זהה, שניהם זה להיות עצמנו 100% ולהשתמש בייחוד שלנו. בשום בית ספר למשחק בארה"ב אין הפרדה בין משחק על במה למשחק מול מצלמה. זהו המבוא עקרונות משחק מול מצלמה, כמובן שיש עוד נושאים רבים לדבר עליהם ונושאים רבים ליישם. מעכשיו תקפידו להיות בודדים בציבור, לשאול איך זה קורה באמת? איך אתם מביאים את הניסיון חיים שלכם לדמות? והקפידו לא לשפוט את הדמות. עם התרגול תפתחו את חוש הביקורת בצורה כזו שתוכלו להרגיש מתי אתם מזייפים ומתי אתם באמת ברגע וכך ההופעה שלכם מול מצלמה תהיה יותר אמיתית וכנה.

החומר אותו קראתם הוא חלק מההרצאה יסודות משחק מול מצלמה. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס משחק מול מצלמה בשיטת סנפורד מייזנר והכנה לאודישנים.
שלכם, חי שגיא