אני רוצה שתראו את תצוגת המשחק המחשמלת של השחקן דניאל דיי לואיס מתוך הסרט "זה יגמר בדם" (2007). התפקיד בסרט זיכה אותו בפרס האוסקר על שחקן טוב ביותר באותה שנה.
סצינה הטבילה מתוך הסרט "זה ייגמר בדם"
שאלת מיליון הדולר היא איך בכל פעם הוא עושה את זה?
דניאל דיי לואיס מאוד בררן בבחירת תפקידים, הוא שיחק רק ב-6 סרטים ב-15 שנה האחרונות. הוא ידוע בהכנות אינטנסיביות לכל תפקיד שאותו הוא מגלם. כחלק מהכנה לדמות, הוא משתמש בטכניקה של התנסות בחוויות של הדמות. טכניקה שבה השחקן מתנסה פיזית בחוויות מעולמה של הדמות. על ידי התנסות זו השחקן "נכנס לנעליה" של שהדמות. הוא לומד לייצר התנהגות אותנטית, לבנות תנועה מדויקת, וליצור מערכת יחסים עם האובייקטים שאיתם הוא בא במגע. במהלך הצילומים הוא לא יוצא מהדמות וממשיך להתנסות בחוויות של הדמות. באחד הראיונות שלו דניאל די לואיס אמר: "אתה לא מגלה כלום שאתה שותה כוס קפה או תה עם אנשי הגריפ". דניאל די לואיס הוא דוגמא לשחקן שלוקח את השיטה הזו לקצה. לפעמים זה נראה על גבול הטירוף.
דוגמאות מתוך העבודות שלו
דניאל דיי לואיס
נתקלתי בכתבה מרתקת של כריס סוליבן שראיין את דניאל דיי לואיס לעיתון ה"אינדיפנדנט" הבריטי. בה תואר כיצד דניאל בנה את הדמויות שלו.
לתפקיד של מנתח צ'כי מפורסם בסרט "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" (1988) הוא למד צ'כית ולא יצא מהדמות במשך 8 החודשים של הצילומים.
לתפקיד של הסופר והצייר האירי כריסטי בראון הסובל משיתוק מוחין בסרט "כף רגלי השמאלית" (1989) הוא לא קם מכיסא הגלגלים, לא אכל בעצמו ודרש שהצוות יאכיל אותו בכפית. לאחר שסיים את הסרט התברר שהוא עם שתי צלעות שבורות, כנראה מחוסר תזוזה.
לתפקיד של האינדיאני האחרון בסרט ה"מוהיקני האחרון" (1992) הוא למד לחיות כמו אינדיאני. דניאל בילה ימים ביער של אלבמה ולמד איך לצוד, לשחוט עור של חיות בשביל לאכול אותם. דניאל למד לבנות גרזן וקאנו. הבמאי מייקל מאן אמר עליו "אם הוא לא ירה בזה, הוא לא אכל את זה".
לתפקיד של אסיר נאשם שלא עוול בכפו בסרט "בשם האב" (1993) הוא בילה לילות שלמים בבידוד בכלא בו התנהלו הצילומים. דניאל נשאר ער ברציפות 3 ימים לסצנה של החקירה, צוות ההפקה שפך עליו מים וטרטר אותו כמו בחקירות של המשטרה האירית.
לתפקיד של ג'נטלמן במאה 19 בסרט "עידן התמימות" (1993) השמועות אומרות שהוא השכיר חדר במלון "הפלאזה" בניו יורק תחת שם בדוי ובילה חודשים ברחובות ניו יורק כאשר הוא לובש בבגדים של המאה ה-19.
לתפקיד של המתאגרף דני פלין בסרט "המתאגרף" (1997) הוא התאמן 18 חודשים עם אלוף העולם למשקל בינוני בארי מקג'ווין. הוא באמת הפך להיות מתאגרף. בארי אמר עליו "שבקלות הוא יכל להפוך להיות מתאגרף מקצוען".
לתפקיד של ביל הקצב בסרט "כנופיות ניו יורק" (2002) הוא לקח שיעורים פרטיים מקצב. בהפסקות שבין הטייקים דניאל נשאר בדמות, המשיך לדבר במבטא ניו יורקי ושייף סכינים. הוא חלה בדלקת ריאות לאחר שסרב ללבוש מעיל מודרני שלא תאם לתקופה של הסרט, וכשהציעו לו תרופות הוא סרב גם לקחת אותן כי בתקופה של הסרט לא היו תרופות כאלה.
לתפקיד של אייל נפט בסרט "זה ייגמר בדם" (2007) הוא עבד שלוש שנים צמוד לבמאי פול תומס אנדרסון על בניית הדמות. דניאל למד להפעיל ציוד קדיחה של תחילת המאה ה19. לפי הניו יורק טיימס השחקן שהיה אמור לגלם את הכומר הוחלף שבועיים לפני הצילומים כי דניאל דיי לואיס היה יותר מדי אינטנסיבי איתו. בסצנת הסיום דניאל אפילו זורק על השחקן שמגלם את הכומר כדורי באולינג אמיתיים.
לתפקיד של הנשיא לינקולן בסרט "לינקולן" (2012) הוא ביקש מהצוות הפקה ויתר השחקנים לפנות אליו בתואר "אדוני הנשיא" בכל פעם שהם מדברים איתו.
כשגילם את המלט בתיאטרון הלאומי בלונדון, הוא נאלץ לפרוש מההפקה. כיוון שבאחת מן ההצגות, הוא התמוטט בסצנה בה הרוח של אביו של המלט נגלית אליו, הוא פרץ בבכי לא נשלט וסרב לחזור לבמה. החליפו אותו בשחקן אחר ומאז לא הופיע על במת התיאטרון.
כפי שאתם רואים במקרה של דניאל דיי לואיס זה לא ברור אם זוהי עבודה על דמות או טירוף? אני לא בטוח שדניאל דיי לואיס יודע מה זה להיות דניאל די לואיס.
נכון, העבודה של דניאל דיי לואיס היא מסוכנת וגבולית. אך דבר אחד בטוח: אנחנו כשחקנים/יוצרים יכולים ללמוד מהמשמעת, המקצועיות והעבודה ללא פשרות שלו. הוא לא לוקח שום שורה או רגע בתסריט כמובן מאליו. דניאל לא מנסה לחקות דמויות מסרטים, או מנסה להרשים את הקהל, הוא באמת חווה את החיים של הדמות. אין ספק ששיטת עבודתו מרשימה ומעוררת השראה, אבל נזכור שהכי חשוב לשמור על הבריאות והבטיחות בזמן המשחק, וללמוד מהו גבול הטעם הטוב על מנת לא לפגוע בעצמנו ובקולגות שלנו.
לסיום צרפתי לכם סצנה שבה סטודנטים ניסו לחקות את הסצנה של דניאל דיי לואיס. הקיפו את ההבדלים…
לקבלת עדכונים נוספים אתם מוזמנים להצטרף לקבוצה שלנו בפייסבוק
וואו, ההשוואה בין שני הקטעים נהדרת ומחדדת!